|
|
|
השאלה
|
|
האם יש באפשרותכם לאמת את השמועה שכלי בית המקדש נמצאים במרתפי הותיקן ברומא?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
נצביע על הידוע לנו בנושא זה:
הארון והלוחות מצויים במקום מבטחים. כחמישים שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון הם הוטמנו במקום סתר. עם ישראל לא הלך בדרך ה'. יאשיהו מלך יהודה ביקש להשיב את לב העם לאלוקיו, והטיל על חלקיהו (אבי ירמיהו הנביא) לטהר את בית המקדש ולהשיבו לתפארתו. בבית קודש הקודשים, בצד ארון הברית, שכן ספר התורה שנכתב בידי משה רבינו. הכהן הגדול מצא את הספר פתוח בפסוק: "יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך, אל עם אשר לא ידעת אתה ואבותיך" (דברים כ"ח, ל"ו). היה זה איתות מן השמים. יאשיהו כינס את ראשי העם, והם כרתו ברית ללכת בדרך ה' ולדחות את גזרת החורבן שלא תתרחש בדורם. אך כחכם הרואה את הנולד, ציווה המלך לגנוז את ארון ברית ה' לבל יפול בידי צר כאשר יגבר האויב (מלכים ב', כ"ב).
בעת שבנה שלמה המלך את בית המקדש, הוא צפה שסופו להחרב, ובנה בו מקום לגנוז את הארון למטה, במטמוניות עמוקות ועקלקלות. יאשיהו המלך ציוה וגנזוהו במקום שבנה שלמה. שם מונח הארון עד עצם היום הזה, ושם יהיה מונח עד לגאולה הקרובה. אז ייבנה בית המקדש ויחזור הארון למקומו בקודש הקדשים.
בגמרא (יומא נ"ד) מסופר שהארון נגנז מתחת ללשכת דיר העצים. לשכה זו היתה ממוקמת בצידה הימני של הכניסה למקדש, שם נבדקו העצים האם נקיים הם מתולעים. באחד הימים, כך מספרת הגמרא, הבחין אחד הכהנים במרצפת משונה מחברותיה. הוא הזעיק את חברו כדי להראות לו זאת. אולם הוא לא הספיק לסיים את דבריו, עד שיצאה נשמתו.
מלבד הארון הוגלו כלי בית המקדש לבבל. עדות להמצאותם של כלי בית המקדש בבבל אנו מוצאים בדניאל. יד שיצאה משמים כתבה על הקיר: "מנא מנא תקל ופרסין". מדוע נענש בלשצר וחרבה מלכותו? חז"ל מספרים משום שהשתמש בכלי המקדש.
מאוחר יותר, מסופר בספר עזרא (א', ז' – י"א: ו', ה'), ציוה כורש להחזיר את הכלים לארץ ישראל. עם זאת, אנו מוצאים עקבות מאוחרים יותר של הכלים במגילת אסתר. "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" (אסתר א', ז'). על כך מסופר במדרש אסתר רבה שמדובר בכלי בית המקדש. האומנם לא קיימו נתיניו של כורש את הוראותיו? האם ייתכן שהכלים היקרים, כלי הזהב, אכן הועלו ארצה, אך יחד עם זאת, בכל זאת נשארו כלים בפרס?
פרס, בבל או ירושלים. מגוון אפשרויות. היכן הם הכלים.
בתקופת בית שני נבזזו כלי המקדש. המנורה (שכנראה נעשתה על ידי זרובבל), נלקחה על ידי אנטיוכוס ליוון. כשהגיעו החשמונאים לחנוך ולטהר את בית המקדש, הם עשו את המנורה בשלבים. בתחילה, מחומרי גלם פשוטים. את שפודי הברזל ציפו בבדיל, שיראה כמו כסף. כשהעשירו עשו מנורה חדשה מכסף. רק אחר כך נבנתה מנורת הזהב. כך, עד תקופת הורדוס. זה שיפץ את הבית ברוב פאר והדר. "מי שלא ראה בניין הורדוס", אמרו חז"ל, "לא ראה בנין יפה מימיו". בכלים, כך יש לשער, לא נגע. מנורה, עשה כדי להכרית את זכר החשמונאים שעשו אותה בזמנו.
לאחר חורבן הבית, מספרת הגמרא (גיטין נ"ו), גלו הכלים. טיטוס, זה ששרף את בית המקדש, לקח אותם. הלך להתפאר בעירו. עשה מהפרוכת כעין כלי, הכניס בה את הכלים והפליג לרומא.
טיטוס ניצח, ואף הנציח את הנצחון. יהודים מסתכלים בשער הרומאי שנושא את שמו וליבם נצבט. "יהודה הכבושה", זועקות האותיות. כך הם גלו. כשבויים יהודיים נושאים על שער טיטוס גם חצוצרות. אפילו מתוך התבליט ניבט העצב. כמה מהשבויים נושאים מגשים. כנראה, מדובר, במגשי לחם הפנים. האחרונים מחזיקים ענפי צורי.
פעם היה לנו בית מקדש. טיטוס החריבו, לקח את כלים. אולי הם ברומא. בנימין מטודלה, הנוסע היהודי, מספר שראה אותם. מטודלה יצא מספרד לעולם הגדול. ארבע עשרה שנים נסע. ביקר בכל ריכוזי היהודים. ראה ורשם. לספרד שב בשנת ד' אלפים תתקל"ג (1172). כתב שברומא ביקר במערה ובתוכה, כך סיפר, קבורים עשרת הרוגי מלכות. התפלל על קברם. שם, במערה, ראה את כלי בית המקדש.
עדות נוספת נמצאת במדרש מלחמות מלך המשיח (מתוך אוצר מדרשים). כתוב שם שהמנורה נמצאת בבית יוליאנוס קיסר. מקורות רומאיים מספרים שבתהלוכות חג הדליקו מנורה. אולי היתה זו מנורת המקדש?
מקור נוסף מספר על הטבעת המנורה בנהר הרומאי:
הם צעדו בשורות, הפנים חתומות. הם, השבויים שצעדו בחוצות רומי, כלאו את כאבם. עירם ידעה זרים בשעריה, "באו פריצים וחיללוה". עכשיו הם זרים בעיר זרה. תהלוכת הניצחון של טיטוס היתה מכאיבה ומשפילה. הם צעדו על גדות נהר הטיבר ולא יכלו לשאת את העיניים שננעצו בהם.
בעיקר צרב עלבונם של הכלים. אוי לאותה בושה. הידיים התקשו לשאת את המנורה. ואז נשמעה חבטה עזה על פני המים. הלב לא יכול לשאת את המעמסה הכבדה. מנורת הזהב הלכה ושקעה בקרקע הבוצית של נהר הטיבר. העבדים היהודים השליכו אותה. עיגולים עיגולים הלכו וגדלו על פני המים במקום הנפילה. מאז אבדו עקבותיה, מספרים יהודי רומא. מסורת זו עברה בקרבם מדור לדור.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
