משי בת פנינה דביר בן לאה יצחק דוד בן בת שבע מרדכי אברהם בן מלכה יעקב אלעזר בן מיכל גיא בן דוד מרדכי אהרון בן גולדה ערן בן חסינה יפה נאור בן דליה דוד נתנאל בן כנרת רואי בן יעל שלמה בן רות ריטה שי דוד בן בנימינה משה בן שושנה דולב בן נֹגה אֵליי בת יהודית אוראל בן איריס בתא-ל דניאלה בת עדנה עידו נחום בן אֵיְלת ינון בן אפרת יאיר אברהם בן חנה יאיר בן איריס ליאם בן ענת אביחיל בן חנה נבו בן פריבה הדס בת קסאה אלקנה בן אלישבע מיכאל בן פאני גיל בן נירה עודד בן מינו ואליהו מתנאל בן פריבה סהר בת הדס תומר בן ציפורה חיים אייל בן יונית שוהם בת מורן גל בן חדווה רותם בן אדווה נריה בן זיוה ניב בן חוה יהודה אריה בן עידית אביהו בן ענת נוי שאבי בת נעמי אלון בן עדית טובה יובל בן יעל עומרי בן נועה עקיבא ברוך בן מאיה שלומי בן שמחה מייה בת קרן עידן בן מאירה חבר ימין בן רחל בריינה משי בת פנינה דביר בן לאה יצחק דוד בן בת שבע מרדכי אברהם בן מלכה יעקב אלעזר בן מיכל גיא בן דוד מרדכי אהרון בן גולדה ערן בן חסינה יפה נאור בן דליה דוד נתנאל בן כנרת רואי בן יעל שלמה בן רות ריטה שי דוד בן בנימינה משה בן שושנה דולב בן נֹגה אֵליי בת יהודית אוראל בן איריס בתא-ל דניאלה בת עדנה עידו נחום בן אֵיְלת ינון בן אפרת יאיר אברהם בן חנה יאיר בן איריס ליאם בן ענת אביחיל בן חנה נבו בן פריבה הדס בת קסאה אלקנה בן אלישבע מיכאל בן פאני גיל בן נירה עודד בן מינו ואליהו מתנאל בן פריבה סהר בת הדס תומר בן ציפורה חיים אייל בן יונית שוהם בת מורן גל בן חדווה רותם בן אדווה נריה בן זיוה ניב בן חוה יהודה אריה בן עידית אביהו בן ענת נוי שאבי בת נעמי אלון בן עדית טובה יובל בן יעל עומרי בן נועה עקיבא ברוך בן מאיה שלומי בן שמחה מייה בת קרן עידן בן מאירה חבר ימין בן רחל בריינה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
להרגיש את האבל על חורבן בית המקדש
זאב גרינוולד
הבכיה על החורבן
זאב גרינוולד
חורבן בית המקדש
זאב גרינוולד
אבלות על חורבן בית המקדש
זאב גרינוולד
חורבנם של שני בתי המקדש
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
מגילת איכה
יהודה רובן
``קרוקס, אבטיח קר, ותשעה באב...``
דוד ברוורמן
ליל תשעה באב
ערכים
עמי לא התבונן
דוד ברוורמן
החורבן ואני
יהודה רובן
מאמרים נוספים
היום בו נולד המשיח
השאלה

מדוע בתשעה באב מכריזים שביום זה נולד המשיח?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

תשעה באב הוא היום הטראומטי ביותר בתולדות ישראל, אשר עוד במדבר סיני, כאשר העם בכה בכיה של חינם, הוכר תאריך זה כמועד לפורענות. עם זאת מלווה אותנו הנבואה: "כה אמר ה'... וצום החמישי... יהיה לבית יהודה לששון ולמועדים טובים" (זכריה ח', ט'). לאמור, האבל ביום זה הוא זמני, כי בעתיד הוא יהיה יום חג ושמחה.

אף רבי עקיבא, כאשר נקלע אל הר הבית השומם, צחק בראותו שועל יוצא מחורבות קודש הקודשים. צחק, בעוד רעיו התנאים היו מזועזעים עד בכי.

גם אנו היום מנציחים את הסתירה. בתום הצום אנו סוגרים את ספרי הקינות, וכבר מתנערים מן הזיכרונות הכבדים. כאילו לפי פקודה משנים את מצב הרוח. ללא הפסק של פרק זמן סביר, בלי אתנחתא, נכנסים ל"שבת נחמו", שבת ששמה כשם הפטרתה: "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם".

מול הכרזת הששון של הנביא, לנוכח קביעת תאריך הולדת הגואל ביום זה, לשמע צחוקו של רבי עקיבא ולמראה צמיחת ה"נחמו" מתוך ה"איכה" - אתה תר ומחפש היכן טמון גרעין הנחמה והגאולה בחורבן עצמו.

האומנם, המוות הוא מבשר החיים?

אכן, חוקי רוח האדם וחוקי חייו החברתיים שווים הם לחוקי הטבע. כמו שבעולם הסובב אותנו צומח החדש רק מן הישן והכלה, כך גם בעולם הרוח.

הלילה הוא מבשרו של היום. ריקבון הזרע במעבה האדמה הוא תנאי לנביטת החיטה החדשה. עץ מצמיח עלים רעננים באביב רק לאחר שנשרו עלי העונה הקודמת בשלכת הסתיו, וכללים אלו יפים גם בחיי אדם ובגורל העם והארץ.

האדם אמנם כפוף לחוקים אלו לחלוטין. הוא אינו יכול להפר אותם, אך בידו להתחמק מן המחזוריות של צמיחה - כליה - צמיחה, אם תרבותו תושתת על יסודות שישמרו לנצח את רעננות העלה באביב.

האם משום כך צחק רבי עקיבא? חבריו הבוכים של רבי עקיבא אמרו לו: מקום שכתוב בו: "הזר הקרב יומת', ועכשיו שועלים הלכו בו, ולא נבכה?!

אמר להם: לכן אני משחק, שכתוב: "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו". וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתוב: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש". בזכריה כתוב: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים'. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שמא לא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת (מכות כ"ד).

זהו צחוק שהוא השקפת עולם. אמנם השממה שנתגלתה לעיניו פצעה את לב רבי עקיבא, אולם הוא הבחין גם בקיומה המלא והמדויק של נבואת החורבן, הקשורה בקשר הדוק אל נבואת התקווה בעתיד. כל עוד לא התקיימה הנבואה, אפשר לתלות את המפלה בתהליכים היסטוריים בלתי נמנעים, כמיטב מסורת מפרשי ההיסטוריה האנושיים ומנתחיה.

אולם הנבואה שהושמעה לפני ההתרחשות והתגשמה במלואה עד לפרט אחרון, מכריזה על הנהגה שמיימית הקובעת את מסלול המאורעות.

על כן כליה זו מעוררת שמחה אף בתוך הצער. בחשכה עצמה מצויה נקודת האור. התפרקות הממלכה היהודית ופיזור העם כמוץ ברחבי תבל הם תנאים הכרחיים לצמיחה המחודשת, ליצירת אפשרות להתפתחות החדשה.

ממרחק הדורות משקיף עלינו רבי עקיבא, וצחוקו צוחק בתוך ליבנו, מעלה חיוך על שפתינו, כי עוד מעט: בשוב ה' את שיבת ציון... אז ימלא שחוק פינו".


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  חרבות ברזל |  שידוכים |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    השקפה ואמונה  |  נשים  |  חגים ומועדים  |  פרשת השבוע |  פיתוח האישיות |  כללי |  זוגיות ומשפחה |  הטיפ היומי  |  שבת |  שאלות כלליות  |  פעילות ערכים |  חרבות ברזל |  תורה ויהדות |  בריאות |  הסידור הדיגיטלי |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: