לכל אחד מחגי ישראל שמורים סמלים ייחודיים. חג הפסח מתאפיין במצה ובכל מה שקשור לליל הסדר ולהגדה של פסח. בראש השנה תוקעים בשופר, ביום הכיפורים צמים, בחג הסוכות יושבים בסוכה ונוטלים ארבעה מינים, בחנוכה מדליקים נרות ובפורים קוראים את המגילה, שולחים משלוח מנות ועוד. קיים חג אחד שהוא נטול סמלים, חג השבועות. הוא גם הקצר ביותר מבין שלשת הרְגָלִים - החגים בהם עלו לרגל לירושלים - חג זה אינו אלא יום אחד בלבד.
התורה לא העניקה לחג זה מצוה סמלית מתוך מטרה להמחיש את האירוע החשוב ביותר שאירע בתולדות עם ישראל, הלא הוא מתן תורה!
בחג השבועות אנו מציינים את מעמד הר סיני ואת נתינת התורה לעם ישראל. בורא העולם הופיע על הר סיני כדי למסור את התורה לעיני שש מאות אלף גברים, מלבד טף ונשים.
התורה היא גילוי החכמה האלוקית. היא אינה פרי מחשבתו של בן אנוש. תורת ישראל ירדה מן השמים ומעולם לא השתנתה. אותן מצוות שנצטוו בהן ישראל בהיותם במדבר סיני, אנו מקיימים אותן גם כיום לאחר אלפי שנים, ונמשיך לקיימן לעד. בהתאם לכך, היא אינה מתאימה את עצמה לרוח הזמן; להיפך, אנו מתאימים את אורחות חיינו לקו שאותו מתווה התורה. התורה נקלטה בלבם של ישראל, משום שהיא הרימה את העם לפסגת האנושות בכל תחום שהוא. זוהי התכונה האלוקית של התורה.
לאירועים שהתרחשו בעולם המוחשי, כדוגמת יציאת מצרים, ניתן להציב זכרון באמצעות סמלים הלקוחים מהעולם המוחשי: אכילת מצה, ישיבה בסוכה ועוד. לעומת זאת, לתורה אין אפשרות לתת סמל, היא מרוממת מעולמנו.
התורה מזהירה חזור והזהר, שלא ניצור סמל מוחשי לאלוקים כדרך שעושים עובדי עבודה זרה. אחד מעיקרי האמונה הוא שאין לאלוקים גוף, "ולא ישיגוהו משיגי הגוף". גם את התורה, שהיא חכמה אלוקית, לא ניתן לצמצם למושגי עולמנו בעזרת סמלים.
עתה גם נבין את הטעם מדוע חג השבועות נמשך יום אחד בלבד?
את חג הפסח ואת חג הסוכות אנו חוגגים במשך שבעה ימים, כדי שנוכל לחזור בימי החג אל העבר ולחיות שוב את חוויות יציאת מצרים. למתן תורה, אין צורך לחזור. בכל יום ויום יש ביכולתנו לקבל את התורה מחדש על ידי לימודה והתמסרות לה. היא חיה וקיימת, בזכותה אנו נצחיים, כי אנו עם אלוקי, עם התורה!
|