מה הן התכונות הדרושות למלך?

לפי המקובל הכישורים הנדרשים ממועמד לתפקיד של מנהיגות הם: כשרון נאום מעולה, כשרון מנהיגות, תקיפות דעת, אדם מתון בהחלטותיו. בנוסף, עליו להוכיח עבר של עסקנות ופעילות ציבורית מסועפת ומפורסמת.

ה' לא בחן בדוד בגלל אף אחת מהנקודות שמנינו, אלא בזכות גישתו לצאן. חז"ל אמרו על הפסוק (תהלים ע"ח, ע'): "ויקחהו ממכלאות צאן", שדוד היה מכניס את צאנו למכלאות, והיה מוציא למרעה את הקטנים ראשונים, ואחר כך את הזקנים ובסוף את שאר הצאן. אם היה מוציא את כולם יחד, היו הכבשים החזקים משתלטים בכח על העשב הרך, ולא היה נותר לקטנים ולזקנים עשב שראוי להם לאכילה. אמר הקב"ה: מי שהוא יודע לרעות את הצאן, יבוא וירעה את עמי.

מדוע הבחינה היתה בחסד עם צאן, ולא בחסד עם בני אדם? התשובה היא, כי עשיית חסד עם צאן הוא חסד נקי וטהור, ללא כוונות אחרות. הצאן לא יכיר לו טובה, גם שם טוב ופרסומת לא ינתנו לו, זהו חסד שאף אדם אינו יודע עליו ומקבלי הטובה עצמם אינם מבינים שנעשה עמם חסד. בעל חסד, שהרצון להיטיב עם הבריות ממלא את לבו, עושה חסד עם כל יצור, ולאו דוקא עם בני אדם. באמת המידה הרמה של החסד המושלם, נבחן דוד.

הקב"ה מנסה את האדם ובוחן את מדרגתו דוקא בדברים קטנים, בהתנהגותו בחיי השיגרה שבכל יום. כאשר אדם עומד בפני נסיון גדול והוא מודע לכך, יתכן שאף שאינו בעל מדרגה גבוהה, הוא יתאמץ לעמוד בנסיון ואף יצליח בכך. הצלחה זו אינה משקפת את מצבו האמיתי. לעומת זאת, הנסיונות הפעוטים שבחיי היום-יום, בהם נמדדים ונבחנים מצבו האמיתי ומדרגתו הרוחנית. ה' בחן את דוד לפי התנהגותו היומיומית בעבודתו עם הצאן. כאשר שם התגלתה מעלת החסד הגדולה שלו, היתה זו הוכחה לרום מדרגתו בחסד.

המבחן למנהיגות בישראל הוא במעלת מידת החסד, באיזו עין הוא מביט על הזולת – ואפילו על הצאן. מנהיג הדואג לעמו, רק כאשר יש לו תועלת מכך לצרכי עצמו ולכסאו, בודאי שאינו ראוי להיות מנהיג.

מידת החסד היא מעלה הכרחית כדי להיות ראוי למלוכה.

התפקיד המרכזי של מלך הוא להבין את צרכי בני עמו, ולאחר מכן להשתדל למלא את משאלות הכלל והפרט. רק מי שמחונן במידת החסד, מסוגל להתגבר על רצונותיו ותאוותיו ולוותר עליהן, לראות את הזולת ולהיטיב עמו. והוא הוא הראוי למלכות, כי הוא ימלא את תפקידו בשלימות.

בעל חסד המוותר על רצונותיו כדי שיוכל להיטיב לאחרים, הוא המולך על עצמו ועל רצונו, באותה שעה יש לו הצדקה למלוך גם על אחרים ולדרוש מהם שיעשו את רצונו.

תפקידו העיקרי של מלך בישראל הוא להמליך את הקב"ה על עצמו ועל כל עם ישראל.

החסד הגדול ביותר שניתן לגמול הוא חסד רוחני – לעזור להתקרב לרצון ה' ולזכות לחיי העולם הבא, להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, כי זוהי מטרת הבריאה. מלך בעל חסד יעשה הכל כדי לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.

יתירה מזו, הקב"ה חפץ שנעבדנו. בעשותנו את רצונו בשלימות, אנו, כביכול, עושים עמו חסד, כפי שאמרו חז"ל (זוהר, ג', פנחס רכב ב'): "איזהו חסיד? המתחסד עם קונו", הוא האדם השואף בכל מעשיו רק לעשות נחת רוח לה' (מסילת ישרים פ"כ). מלך ישראל שהוא בעל חסד, תפקידו להמליך את הקב"ה על עמו ישראל ע"י כך שיקרבם לאהבת ה' ויראתו.

מעלת החסד חיונית והכרחית היא לתפקיד הנכבד – מלך ישראל. ולכן, בועז ורות שהצטיינו במעלת החסד, זכו שמהם יצאה מלכות החסד – מלכות בית דוד, וממנה יצא ברבות הימים המלך המשיח שיקרב את כל העולם אל תכלית הבריאה.