ידידיה בן זהבה מוריה בת יעל תמר בת רחל נהוראי בן זהר לואיס נורברטו בן נורה זיו בן ג`נט רוזינה עידו בן מיכל נחמן בן בלה בן בן נתיבה יעל בת גילי עדיאל בן מיכל ישראל בן שרה נריה בן זיוה אוראל בן חדוה ציפורה שגיא בן נעמית דניאל משה בן ענת שמואל עמינדב בן דבורה לאה אליה בן מירב אליה אליהו בן אודיל אלעד בן חנה קית` שמואל בן גלאדיס יהל בת מיכל אריאל חנן בן ורדה רות עמיחי שמעון בן בתיה אביאל בן רחל מקב רבינוב אופק מאיר בן חנה אלישבע נועם בת הדס יהוידע מנחם בן סימה שמחה נריה בן זהבה אלעד בן שלומית חנה אור מתוק בן ג`קלין נועם בן דבורה מוטי פרס בן ילנה שגיא בן מירה עומר בן לימור עומר בן אילנית אליאור וקנין בן חוה אופק בן לבנת יונתן חי בן לינדה עוז בן יפה דוד בן רונית אוריאל בן איילה אוראל בן סוזי אלחנן בן מזל גיא בן מילכה דביר ביטון בן אירנה הדר בת מרים נריה בן רבקה זעליג לייב בן ברכה לאה ידידיה בן זהבה מוריה בת יעל תמר בת רחל נהוראי בן זהר לואיס נורברטו בן נורה זיו בן ג`נט רוזינה עידו בן מיכל נחמן בן בלה בן בן נתיבה יעל בת גילי עדיאל בן מיכל ישראל בן שרה נריה בן זיוה אוראל בן חדוה ציפורה שגיא בן נעמית דניאל משה בן ענת שמואל עמינדב בן דבורה לאה אליה בן מירב אליה אליהו בן אודיל אלעד בן חנה קית` שמואל בן גלאדיס יהל בת מיכל אריאל חנן בן ורדה רות עמיחי שמעון בן בתיה אביאל בן רחל מקב רבינוב אופק מאיר בן חנה אלישבע נועם בת הדס יהוידע מנחם בן סימה שמחה נריה בן זהבה אלעד בן שלומית חנה אור מתוק בן ג`קלין נועם בן דבורה מוטי פרס בן ילנה שגיא בן מירה עומר בן לימור עומר בן אילנית אליאור וקנין בן חוה אופק בן לבנת יונתן חי בן לינדה עוז בן יפה דוד בן רונית אוריאל בן איילה אוראל בן סוזי אלחנן בן מזל גיא בן מילכה דביר ביטון בן אירנה הדר בת מרים נריה בן רבקה זעליג לייב בן ברכה לאה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
צוואת דוד המלך
זאב קצנלבוגן
נתינת התורה על הר סיני
זאב גרינוולד
דוד וגולית
זאב גרינוולד
מגילת רות
זאב גרינוולד
מה הן התכונות הדרושות למלך?
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור מגילת רות
ערכים
מהות החג ושמותיו
ערכים
סיפור מגילת רות
יהודה רובן
דוד המלך
יהודה רובן
הר סיני – מקומו, טבעו ופלאיו
יהודה רובן
מאמרים נוספים
"התאמת חוקי התורה לרוח הזמן"
השאלה

מדוע הרבנים אינם מעדכנים את התורה לרוח הזמן?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

האשמות מסוג זה אינן אלא תוצאה של אי-הבנה מצערת. אנשים סבורים, שהתורה ניתנה ביד הרבנים כחומר ביד היוצר, ויש לרבנים אפשרות לשנות בה חוקים כאוות נפשם. לאמיתו של דבר, לא ניתנה בידם סמכות זו. חוקים שנחקקו על ידי בני אדם אפשר לשנות ואף לבטל כליל, אולם התורה ניתנה לנו משמים. תפקידם של הרבנים הוא להבין ולבאר את חוקי התורה וליישם אותם בעולם המעשה, אך לא יעלה על הדעת שמישהו ישנה אפילו הלכה אחת מפני צורך הזמן.

התורה רואה בדרישה להתאים את חוקיה לרוח הזמן את תחילת התפוררותם המוחלטת של ערכי התורה. דורשי 'ההתאמה' אינם דורשים את טובת התורה, אלא את ביטולה בשלבים.

התורה מתארת את התהליך הצפוי של עזיבת התורה: "ואם בחוקותי תמאסו, ואם את משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את כל מצוותי, להפרכם את בריתי" (ויקרא כו, טו).

ארבעה שלבים מוזכרים כאן. בשלבים הראשונים ניתן לחשוב שאין כאן אלא 'התאמת חוקי התורה לרוח הזמן', וויתור חלקי על מצוות 'בשנות האלפיים', אולם בשלב הסופי צצה המטרה שחותרים אליה לאורך כל השלבים: "להפרכם את בריתי" – ניתוק מוחלט בין עם ישראל לא-לוקים, הפרת ברית, שמשמעותה בגידה.

בתורה יש 'חוקים' - מצוות שטעמן אינו מובן לנו, כדוגמת שחיטה, כשרות, פרה אדומה ועוד, ו'משפטים' - מצוות שהשכל האנושי מחייב אותן, כגון איסורי רציחה וגזילה, שמירת המסגרת המשפחתית, מצות צדקה ועוד. בשלב הראשון מדובר על עזיבת החוקים, ולאחר מכן גם על הפקרת המשפטים. בסוף לא נותר כל זכר לתורה. הפרצה אינה סטאטית, היא גוררת אחריה את קריסת כל הבנין.

ואכן, ההיסטוריה מאשרת את מה שהתורה חזתה מראש.

החוקים היו היעד הראשון שתנועת ההשכלה הסתערה עליו. בעידן האמנציפציה, כאשר המגמה היתה להשתוות לסביבה הלא יהודית ולהתבולל בה, ביקשו רבים למחוק את סימני הזיהוי המובהקים של היהודי. אמנם לא היתה אז כוונה גלויה לוותר כליל על המורשת היהודית, אך קשה היה לסרב להזמנה של ידיד, רק משום שהוא גוי, והאוכל שהוא מגיש אינו כשר. הסיסמה היתה: "היה יהודי בביתך, ומשכיל בצאתך". וכך אמנם אירע שהחוקים הם ש'נעלמו' בראשונה.

התהליך לא נעצר. הדינמיקה עשתה את שלה, והמשכילים הגיעו לשלב חדש. "את משפטי תגעל נפשכם". גם את המצוות שאינן מעוררות גיחוך בחברה החילונית, וניתן לשמור עליהן בגלוי, בלי להחשב כ'נחשל' - גם אותן הם לא רצו לשמור. לאחר שנקלטו בחברה שערכי היהדות זרים לה, ביקשו לנהל אורח חיים המקובל בחברה זו, אורח חיים שאין בו כל סממן יהודי.

התהליך, שהתרחש באופן כה ברור בשנים ההן, בא ללמד על המגמה הכללית. כאשר נשמע דרישות לגמישות בהלכה, לצעידה לפי רוח הזמן, נדע שמאחוריהן מסתתרת תכנית כוללת לעקירת כל זיק של יהדות.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  חרבות ברזל |  שידוכים |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    השקפה ואמונה  |  נשים  |  חגים ומועדים  |  פרשת השבוע |  פיתוח האישיות |  כללי |  זוגיות ומשפחה |  הטיפ היומי  |  שבת |  שאלות כלליות  |  פעילות ערכים |  חרבות ברזל |  תורה ויהדות |  בריאות |  הסידור הדיגיטלי |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: