כיצד ניתן להתעלות בלימוד התורה?

אהבת התורה מעוררת בלב כמיהה עזה, צמאון בלתי פוסק לדבר ה'. ככל שתגבר התשוקה והחמדה לתורה, כן יורגשו המחסור ואי-הסיפוק שלא יתמלאו לעולם. בזכות התורה הקדושה נקשר האדם אל קונו. אנשים מבחוץ ישתאו למראה הלהט של אלו אשר משחר ועד נשף יעסקו ביקוד תורתם.

מאין נובעת אותה שקידה עצומה לתורה? מנין נובעים אותו להט אש ואותה דביקות קודש של לומדי התורה? מהו המניע הרוחני הכביר הדוחף צעירים וישישים, צורבים ומבוגרים, לוותר על מנעמי ארץ עבור לימוד התורה?

התשובה לשאלות אלו נעוצה באהבתם הגדולה לתורה. זוהי אותה אהבה יוקדת שאין מלים להביעה ולהגדירה, אהבה הממלאת את כל חדרי לבו ותאי נפשו של החושק בתורה. ככל אשר יוסיף ללמוד, כן יחפוץ ללמוד עוד.

אותה שקידה לרכישת קנייני התורה וערכיה, מקיפה את כל חיי האדם, את ימיו ולילותיו. כל עתותיו עלי אדמות כולם קודש לה'. באהבתה ישגה תמיד, בלכתו בדרך ובהמצאו בביתו, בשכבו ובקומו.

זר לא יבין כיצד בחורים צעירים במיטב שנותיהם, יוותרו על כל מנעמי החיים, שחוק ושעשועים, שאיפת כבוד ותהילה, מעמד ופרנסה, ויקדישו את כל כולם אך ורק לתורה. אנשים מבחוץ עומדים נדהמים מול אותה עוצמה, משתאים מול הלהט המקיף גבורי כח אלו. הם יביטו במעט קנאה על הברק הנוצץ מעיני הלומדים, כאשר יתנצחו בהוויות אביי ורבא. אכן, גם רחוקים מאור התורה הלכו שבי אחרי החזיון של אהבת התורה המקיפה את כל האדם.

מעשה ברבי יוחנן שהיה מטייל ועולה מטבריה לציפורי, והיה סמוך על כתפו של רבי חייא בר אבא תלמידו. הגיעו לבית שדה. אמר ר' יוחנן: רואה אתה בית שדה זה, שהיה שלי ומכרתיו, כי בקשתי לעסוק בתורה. הגיעו לבית זית, אמר: רואה אתה בית זית, שהיה שלי, ומכרתיו כי בקשתי לעסוק בתורה. הגיעו לבית כרם, אמר רואה אתה בית כרם זה, שהיה שלי ומכרתיו כי בקשתי לעסוק בתורה. התחיל ר' חייא בוכה. אמר לו: מפני מה אתה בוכה? אמר לו: בוכה אני, שלא הנחת לזקנתך כלום. אמר לו: חייא בני, וכי קלה היא בעיניך מה שעשיתי, שמכרתי דבר שניתן בששה ימים וקניתי דבר שניתן לארבעים יום? כל העולם כולו לא נברא אלא לששה ימים, שנאמר (שמות כ', י"א): "כי ששת ימים עשה ה'", והתורה ניתנה לארבעים יום, שנאמר (שם ל"ד, כ"ח): "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה" (מדרש שיר השירים ח', ז').

במילים אלו ביטא רבי יוחנן את תשוקתו לתורת ה'. כשנסתלק ר' יוחנן מן העולם, היה דורו קורא עליו (שיר השירים ח', ז'): "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאהב ר' יוחנן את התורה, בוז יבוזו לו".

לא רק ויתור על רכוש, הון ועושר נדרש כדי לזכות לכתרה של תורה. דרושים לכך גם התנזרות מתענוגי העולם הזה וביטול המדות הרעות. "שלא תמצא תורה שבעל-פה אצל מי שביקש עונג העולם, תאוה, כבוד וגדולה... אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר (במדבר י"ט, י"ד): 'זאת התורה אדם כי ימות באהל"... שכל מי שאוהב עושר ותענוג, אינו יכול ללמוד תורה שבעל פה, לפי שיש בה צער גדול ונדוד שינה".

יגיעה ועבודה רבה מתבקשות מהרוצה להכנס בשעריה הפנימיים, נכונות לב ועמל מוח, סבלנות בלתי פוסקת וקבלת עול, הסתכלות והתבוננות מעמיקה בכל תיבה ואות, ומעל הכל חזרה ושינון ללא גבול. רק כך יזכה עובד ה' הנאמן לאורה המזהיר, המשיב נפש ומחיה.

אחת המידות הרעות המפריעות להצלחה בתורה היא העצלות, והיא שורש הזנחת התורה. סוד ההצלחה הוא בלימוד הרצוף והמתמשך, ללמוד שעה ולהפסיק שעה הוא קיום התוהו, האפס וההעדר. עיקר הלימוד הוא התמידי והבלתי נפסק. מן הראוי לחבל תחבולות איך לקנות את התמדת הלימוד ולהתפלל על כך תמיד.