כשאדם עובר עבירה, הוא חש מיד, כי עשה מעשה שלילי, וליבו מתמלא בתחושת דכאון. בגידתו בבורא אינה נותנת לו מרגוע ומטרידה את מנוחתו. אם יטה אוזן, ישמע את קול ה' הקורא לו מפנימיות נשמתו: "שובו בני אדם!" אם המנגנון תקין ועדיין אינו חלוד, בעטיו של האדם – הוא יטריד אותו עד אשר ישוב בתשובה. כל דחיה תגרום להעמקת הסבל, כל התעלמות תגרום לתחושת דכאון חזקה יותר. זוהי, איפוא, מטרת בריאת התשובה קודם בריאת העולם.

אולם, אם יתעלם החוטא מהקולות הפנימיים, ויתמיד בשיגרת חטאיו – הוא עלול להתרגל לקולות אלה, ולהפך לאדיש כלפיהם. ברבות הימים – לא ישמע אותם עוד. הקולות יחדלו, המנגנון יחליד וישתתק, ולא יוכל למלא את התפקיד שלשמו נועד. מכאן ואילך "יוכל" האדם לחטוא ללא כל הפרעה, ואותו מנגנון נפלא, שה' הטמין בגופו – ייהפך לגרוטאה, לשבר כלי.

במקרה כזה, כמו בכל מקרה שבו מנגנון גשמי מחליד – יש צורך ב"מנגנון-עזר", במכשיר נוסף, שיסייע להפעיל את המכשיר הראשון.

השופר הוא "מנגנון עזר" לעורר את האדם לתשובה. וכה אמר הרמב"ם: "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב – רמז יש בו, כלומר, עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחיזרו בתשובה, וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה" (הלכות תשובה פ"ג ה"ד).

"מנגנון עזר" נוסף לתשובה. הוא ההמנעות מאכילה ומשתיה וויתור על סיפוק יתר צורכי הגוף. שברון הלב, רפיון הידיים ופיק הברכיים, הנוצרים בעטיו של הצום – מובילים לשבירת האנוכיות. חשיבה אובייקטיבית וגילוי האמת – הינם תוצאה טבעית של הצום.

בימי יואל הנביא בעת שהופיע הארבה הנורא, שחיסל כל יבול, והותיר את עצי השדה ללא פרי וללא עלה. קרא הנביא לעם לקדש צום, לקרוא עצרת ולאסוף זקנים אל בית ה', כדי לזעוק לפניו ולבקש על חייהם. המטרה: "שובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד, וקרעו לבבכם ואל בגדיכם, ושובו אל ה' א-לוקיכם" (ב, יב-יג).

ברם, לפעמים האדם אינו מבין את הצום כראוי. כאשר הוא מדמה, כי הצום מהווה מטרה בפני עצמה – תהיה התוצאה הפוכה. בעקבות הצום עלול הוא להגיע לקשיחות, להתבצרות, להמשך ההתנהגות השלילית ולהעמקת החטא, חלילה.

הנביא דורש, איפוא, מן הצבור, שהצום יוביל להתעוררות כללית ולשינוי המעשים לטובה.

זוהי, איפוא, מטרת הצום: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'".