גיא בן רחל אלעד בן מתילדה דולב בן נֹגה אליהו בן דבורה זיו בן תמר אליה ישראל בן מיטב תומר יעקב בן ענת סילביה בת אסתר זיו בן אפרת אסף בן יוכי יוכבד דנה אסתר בת רמית עדינה בת אידה נחום אמנון שלמה בן לאה נחמה משה בן ורד אליה בן מירב לוי יצחק בן חביבה עמית בן יפה נדב בן עליזה שלמה בן רות גולן בן חיה רון בן מרינה יוסף איתמר בן אורלי איתי בן עדי נריה בן שרון ניר בן לימור פלג בנימין בן סיגלית גיא בן מילכה ניר בן חווה רואי בן יעל יותם בן סמדר אליהו בן אורית יעקב בן אסתר מרדכי אברהם בן מלכה נורלין (נטלי) דניאל חיים בן שרה יונתן שמעון בן עליזה בינה גלעד בן סילבי ספיר, אורי, סיימן בן סרגייולינה עמירם בן שרה חן בן פאני אבירם בן מלכי רועי בן לימור עמוס בן אורית אסיאס בן רבקה ליאור בן בקה רבקה אלקנה בוחבוט בן רוחמה איתי בן שלומית אורי בן ליזט דור בן ויקי אלכסנדר בן אוקסנה גיא בן רחל אלעד בן מתילדה דולב בן נֹגה אליהו בן דבורה זיו בן תמר אליה ישראל בן מיטב תומר יעקב בן ענת סילביה בת אסתר זיו בן אפרת אסף בן יוכי יוכבד דנה אסתר בת רמית עדינה בת אידה נחום אמנון שלמה בן לאה נחמה משה בן ורד אליה בן מירב לוי יצחק בן חביבה עמית בן יפה נדב בן עליזה שלמה בן רות גולן בן חיה רון בן מרינה יוסף איתמר בן אורלי איתי בן עדי נריה בן שרון ניר בן לימור פלג בנימין בן סיגלית גיא בן מילכה ניר בן חווה רואי בן יעל יותם בן סמדר אליהו בן אורית יעקב בן אסתר מרדכי אברהם בן מלכה נורלין (נטלי) דניאל חיים בן שרה יונתן שמעון בן עליזה בינה גלעד בן סילבי ספיר, אורי, סיימן בן סרגייולינה עמירם בן שרה חן בן פאני אבירם בן מלכי רועי בן לימור עמוס בן אורית אסיאס בן רבקה ליאור בן בקה רבקה אלקנה בוחבוט בן רוחמה איתי בן שלומית אורי בן ליזט דור בן ויקי אלכסנדר בן אוקסנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
קריאת ספר יונה
זאב גרינוולד
תפילת נעילה
זאב גרינוולד
בקשת סליחה
זאב גרינוולד
מטרת הצום
זאב גרינוולד
מטרת הצום
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור יונה לדורות
ערכים
סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים
יהודה רובן
יום הכיפורים- יום סליחה ומחילה
יהודה רובן
נגון כל נדרי
ערכים
במקום שבעלי תשובה עומדים
אהרן לוי
מאמרים נוספים
ההבדל בין מאמין לכופר
השאלה
20/09/2015

מה ההבדל בין מאמין לכופר?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

נוטים אנו לחשוב, שלא בצדק, שאין בין המאמין לכופר אלא אמונה בלבד. השקפה זו שטחית היא ומקורה מובע מחוסר הכרות מהותי עם התרבות המערבית המתחדשת ועם שורשיה.

ההבדל המהותי בין המאמין לכופר נעוץ בשאלה תמימה, רצונו של מי עומד במרכז ההויה? רצונו של מי חשוב יותר? רצון האדם או רצון האלוקים?

קביעת עמדה אישית בשאלה זו, הרת גורל היא. בעוד שבפני המאמין יוצבו גבולות אובייקטיביים על ידי בוראו, יציב הכופר את גבולותיו בעצמו.

אכן מה הבדל אם ערכי המוסר מידי שמים באו לנו או מידי אדם? הרי מבחן התוצאה הוא שקובע, לא? ובמבחן זה שווים שניהם. נכון? אממ... רק על הנייר. כאן נעוץ ההבדל המהותי בין המאמין לכופר.

כל עוד ירצו לאמץ את המוסר האנושי אל חיקם, לא יוכר ההבדל התהומי בין המוסר האנושי לזה האלוקי. את ההבדל נרגיש כשלפתע ישתנה הרצון. או אז גם אנשי אקדמיה, שופטים וסנדלרים יחדיו יאמצו לפתע מוסר אחר, התואם את רצונם המחודש.

אם רצונו של האדם הוא החשוב מכל, אזי החוק תקף כל עוד עונה הוא על צרכיו של המחוקק. אם נשתנו צרכיו מובטח לו לחוק שיתבטל, שהרי "אין דבר העומד בפני הרצון".

אביא בפניכם ראיות מדבריו של הפרופ' אהוד שפרינצק ז"ל, מומחה למדעי המדינה ואלו דבריו: "ישראל היא מדינת חוק רק על הנייר, אנחנו חיים בחברה אי ליגליסטית  שהיחס שלה לחוק הוא כאל מכשיר. מקיימים אותו כאשר נוח ונעים, אך עוקפים אותו ללא היסוס ברגע שקיום החוק נוגד את האינטרס האישי. הגורם הראשון לכך הוא טבע האדם, האדם אינו ליגליסט מטבעו, כל אדם מעדיף באופן טבעי לנהוג כראות עיניו ונוחותו".

המשנה מתארת שני מאפיינים חברתיים שישלטו בכיפה בתקופת עקבתא דמשיחא. "חוצפא ישגא..." מחד, ו"מלכות תהפך למינות..." מאידך, למרות היותם כתובים באותה משנה, כתובים הם בריחוק מה זה מזה. למרות הריחוק ביניהם קשורים שני מאפיינים אלו זה בזה בקשר של קיימא. הגאוה והחוצפה אינן מידות עצמאיות, הן כרוכות בבסיסה של הכפירה. אם רצוני הוא החשוב מכל,  אזי רצון אחרים טפל לרצוני, ומי ישוה לו. 

לשיטת היהדות, הסיבה היחידה והיעילה באמת, לשלילת הגאוה, היא הידיעה כי אין האדם מלך בעולם הזה, אלא עבד הוא למלכו של עולם. רק ידיעה זו תצנן את גאוותו. כפי שכותב הרמב"ן באיגרתו: ובמה יתגאה לב האדם אם בעושר, "ה' מוריש ומעשיר" (שמואל-א ב,ז), ואם בכבוד, הלוא לאלוהים הוא, שנאמר "והעושר והכבוד מלפניך" (דבהי"מ-א, כ"ט, י"ב) ואיך מתפאר בכבוד קונו, ואם מתפאר בחכמה, "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים ייקח" (איוב י"ב, כ'). ברגע שיכיר האדם את מקומו יכנע לבבו.

זו הסיבה שעבודת יום ראש השנה רחוקה כל כך מן האדם המערבי. תכליתו של יום ראש השנה הינה "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם". המלכתו של הקב"ה על האדם אינה המלכה סימלית או טיקסית. יש לה להמלכה זו משמעות מעשית ומיידית, הסותרת לחלוטין את השקפת עולמו של הישראלי המערבי. ראש השנה מזכיר לאדם כי עבד הוא למלכו של עולם, ורצון מלכו קודם לרצונו.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה