אמיתי בן ברוריה סימון חיים בן אסתר רוזה שושנה בת זויה דרור ישראל בן רות ישראל מאיר בן יעל שרה אלחנן בן אורית אור בן ז`קלין מתוק אילון בן נחמה שירה בת עדנה נתנאל בן שרונה שלומי בן רוזיטה דביר משה בן ליאת אמיר יוסף בן חוה יהונתן בן נטליה אלמוג בן שנהב שמעון בן שושנה אביב בת מירה ישראל בן מזל טוביה ראובן עזרא בן לנה עמנואל (עמי) בן אביבה עילי בן ורדית אור בן ז`קלין שילה בן תרצה אושר בן הדס אֵליי בת יהודית ליחי בם עירית ישראל בן רוני יהודה בן בינה יורה יונתן בן מזל תאיר בן שושנה עדן בן רונית אלירן בן מרינה אור בן שירלי דניאל בן ליז רבקה מתניה יהודה בן מיכל מטה אופליה אדית בת רוסינטה יונתן יוסף בן רבקה נעמה איל בן חיה גאולה בן בן נתיבה אריאל יוסף בן פנינה רננה ינון בן רוזלין ורד נעם בן עדי רחמים ישי בן אורית אביאל בן עפרה ליאור בן כרמית יוסף בן אורנה שנהב בת רחל דור בן ויקי ליאל הושע בן מרים מור מרדכי בן אורנה אמיתי בן ברוריה סימון חיים בן אסתר רוזה שושנה בת זויה דרור ישראל בן רות ישראל מאיר בן יעל שרה אלחנן בן אורית אור בן ז`קלין מתוק אילון בן נחמה שירה בת עדנה נתנאל בן שרונה שלומי בן רוזיטה דביר משה בן ליאת אמיר יוסף בן חוה יהונתן בן נטליה אלמוג בן שנהב שמעון בן שושנה אביב בת מירה ישראל בן מזל טוביה ראובן עזרא בן לנה עמנואל (עמי) בן אביבה עילי בן ורדית אור בן ז`קלין שילה בן תרצה אושר בן הדס אֵליי בת יהודית ליחי בם עירית ישראל בן רוני יהודה בן בינה יורה יונתן בן מזל תאיר בן שושנה עדן בן רונית אלירן בן מרינה אור בן שירלי דניאל בן ליז רבקה מתניה יהודה בן מיכל מטה אופליה אדית בת רוסינטה יונתן יוסף בן רבקה נעמה איל בן חיה גאולה בן בן נתיבה אריאל יוסף בן פנינה רננה ינון בן רוזלין ורד נעם בן עדי רחמים ישי בן אורית אביאל בן עפרה ליאור בן כרמית יוסף בן אורנה שנהב בת רחל דור בן ויקי ליאל הושע בן מרים מור מרדכי בן אורנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
סוכת עורו של לויתן
זאב גרינוולד
השמחה בחג הסוכות
זאב גרינוולד
סגולות הסוכה
זאב גרינוולד
הטעם לקישוט הסוכה
זאב גרינוולד
חג שמחת תורה
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
אושפיזין
יהודה רובן
מה פשר השמחה של חג הסוכות?
יהודה רובן
שמחת השבים
דוד ברוורמן
בצל כנפי השכינה
זאב גרינוולד
זמן שמחתנו
יהודה רובן
מאמרים נוספים
הושענא רבה
השאלה

מהי המשמעות של הושענא רבה?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

הושענא רבה הוא כינויו של היום האחרון של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי. ביום זה נהוג לומר פיוטי הושענות רבים יותר מבשאר ימי החג, ומכאן שמו.

ליום זה שמות נוספים: יום ערבה – על שם מנהג חיבוט הערבה ביום זה, ויום חותם – כי יום זה הוא יום חיתום הדין של עשרת ימי תשובה.

בראש השנה ויום הכיפורים נידונים כל באי העולם כל אחד לעצמו, ובחג הסוכות העולם כולו נידון על המים (כמה גשמים ירדו). יום זה של החג הוא יום החיתום האחרון של דין זה. הואיל וחיי האדם תלויים במים – דומה הושענא רבה ליום כיפור, ומרבים בו בתפילה ובתשובה כעין יום כיפור.

בזמן שבית המקדש היה קיים, העמידו לצד המזבח ענפי ערבה בגובה אחת-עשרה אמות והכהנים היו מקיפים את המזבח בכל יום מימי הסוכות. בהושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים, כמתואר במשנה:

"מצוות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא, יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח – בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים: אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. ואותו היום (היום השביעי של סוכות) מקיפין את המזבח שבע פעמים".

כזכר למנהגים מתקופת בית המקדש נהוג אף כיום להקיף שבע פעמים בהושענא רבה את בימת בית הכנסת עם ארבעת המינים תוך כדי אמירת הושענות.

בליל הושענא רבה נוהגים להישאר ערים כל הלילה ואומרים את "תיקון ליל הושענא רבה" או לומדים תורה. נוהגים לקרוא את כל ספר דברים בציבור. יש הגומרים את כל ספר תהלים, מכיוון שדוד המלך הוא האושפיזין של יום הושענא רבה.

לאחר הפיוטים נוהגים להניח את ארבעת המינים, לקחת חמש ערבות אגודות יחדיו, ולומר פיוטי תפילה על הגשם, ובסיומם חובטים את הערבות על הקרקע חמש פעמים.

ארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות רומזים לארבע קבוצות של בני אדם: אלו שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים, אלו שיש בהם אחת ממעלות אלו ואלו המשוללים מכל מעלה. בכל ימי חג הסוכות המינים נאגדים יחדיו, כסמל לאחדות ישראל, וכאות לקשרי הגומלין החייבים לשרור בין אלו לאלו.

עלה הערבה צורתו כפה סגור, לומר: אין לנו פתחון פה במה להשתבח בעצמנו. הערבה כשהיא לעצמה מסמלת את ההתבטלות מתוך הכרה במיעוט הערך העצמי. להכרה זו הגיעו ישראל במקדש בכל ימות החג. הן המקדש היה מוקד ליראה אדירה מפני הקב"ה, ואז היה קל יותר ליהודי להגיע להכרה זו. אולם כשאין בית המקדש קיים, מגיעה הערבה לשלב זה רק אחרי שהיא נאגדת בצוותא עם המעולים ממנה. רק אז היא מגיעה להכרה במיעוט ערכה כשהיא לעצמה. ואכן, הכרה זו עצמה היא מעלה רבתי.

העובדה שביום האחרון של החג, אנו מתמקדים בערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, מציינת את הכרתנו העמוקה, שאחרי כל המאמצים חייבים אנו להודות כי מעשים אין בנו, זכויותינו מעטות ביותר, ולעומת רוב חסדי ה' המושפעים עלינו תדיר, בושים אנו בדלותנו. אך מעלה אחת יש בנו, והיא שמכירים אנו בדלות ערכנו. אולי דוקא עובדה זו היא שתעורר עלינו רחמי שמים כדי להושיענו.

סגולת יום "הושענא רבה" שבו ניטלת הערבה בפני עצמה, היא לסמל את נמיכות הרוח של היהודי, שבזכותה זוכים אנו לישועה רבה, כשם היום: "הושענא רבה", ישועה גדולה מאת ה'.

בכל ימות חג הסוכות נאגדת הערבה עם שאר המינים, לרמוז שהריקנים שבישראל, נקשרים אל הצדיקים, ועל ידי כך אלו מכפרים על אלו, אולם בהושענא רבה כה עמוקה הכנעתה והתבטלותה של הערבה, עד שהיא כאילו חשה שאינה ראויה להצטרף אל הצדיקים, ודוקא זהו הפתח לישועה.

הכנעה אמיתית מסוג זה היא דרגה גבוהה, ולא כל אדם זוכה לה, אם לא שקדמה לכך עבודת הכנה של הימים הקודמים, שבהם נאגדה הערבה עם שאר המינים. על ידי ההתקשרות המוקדמת עם הצדיקים, ניתן להגיע להכנעה אמיתית, ומתוך כך לזכות לישועה.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה