ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
סוכת עורו של לויתן
זאב גרינוולד
הושענא רבה
זאב גרינוולד
סגולות הסוכה
זאב גרינוולד
השמחה בחג הסוכות
זאב גרינוולד
הקשר בין ארבעת המינים לשמחת החג
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
אושפיזין
יהודה רובן
שמחת השבים
דוד ברוורמן
מה פשר השמחה של חג הסוכות?
יהודה רובן
בצל כנפי השכינה
זאב גרינוולד
זמן שמחתנו
יהודה רובן
מאמרים נוספים
חג שמחת תורה
השאלה

מדוע היום השמיני של חג הסוכות נקרא שמחת תורה?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

שמחת תורה הוא חג מיוחד שנקבע ביום זה לפי סדר קריאת פרשת השבוע בתורה בבית הכנסת מידי שבת. ביום זה אנו מציינים את העובדה כי סיימנו את קריאת חמישה חומשי התורה, בפרשת "וזאת הברכה".

בשמחת תורה אנו קוראים את הפרקים האחרונים בתורה, פרקים ל"ג ול"ד בחומש דברים, ומתחילים מיד מבראשית - "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". לקריאה בספר דברים מעלים את "חתן תורה", המסיים את ספר דברים, ואילו "חתן בראשית" הוא העולה לתורה לקריאת תחילת פרשת בראשית.

אנו שמחים ביום זה בשמחה מיוחדת, על כך שזכינו לסיים את קריאת התורה כולה. סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש נותנים לנו פתח תקווה לשנה חדשה וטובה, שנה שבה עם ישראל יהיה קשור לתורה וללימודה ויכוון את חייו בהתאם לאמיתות הכתובות בה.

שמחת התורה היא שמחתו של כל יהודי באשר הוא. כל יהודי בבית הכנסת מקבל עלייה. יהודי שלומד יותר ויהודי שלומד פחות – כולם עולים לתורה וכולם שמחים על שזכו לסיימה.

הריקודים עם ספרי התורה סביב הבימה בבית הכנסת, נקראים הקפות לשמחת תורה, והם נערכים בלילה ובבוקרו של היום.

בחוץ לארץ שבה יש שני ימי חג, שמיני ותשיעי בסוכות, חוגגים ביום הראשון את שמיני עצרת וביום השני את שמחת תורה. את ההקפות עם ספרי התורה מקיימים ביום השני, הוא יום כ"ג בתשרי.

ההקפות השניות הנערכות כאן בארץ הן אירוע של הדורות האחרונים. הן נערכות ברוב עם בחוצות הערים במוצאי שמחת תורה עם תזמורת וריקודים, ובהן ממשיכים את שמחת תורה ואת השפעתה על כל שדרות העם.

אם כל חג הסוכות מוגדר כ"זמן שמחתנו", הרי היום השמיני, יום שמחת תורה, הוא שיא השמחה. ביום זה פורצת השמחה הכלואה בלבבות, עד שישראל מהללים את שמו של הקב"ה במחול ובריקוד.

ישראל, הקשורים ליוצרם ולתורתו, מטים את כל אפיקי שמחתם לכיוון התורה, שהיא מרכז חיבתם של ישראל. כאשר אדם שרוי בשמחה, נפתח הלב. הוא מסוגל לקלוט ולהכיל בנפשו הרבה מעבר ליכולתו במצבים רגילים. השמחה מרחיבה את כושר הקליטה והקיבול.

זה הזמן לבקש מה' שיפתח את ליבנו בתורתו. עיקר לימוד התורה הוא בהיות האדם שש ושמח, כשהוא מתענג מלימוד זה. באופן זה דברי התורה נבלעים בדמו והוא נעשה דבוק לתורה.

הקירבה אל השכינה, האחדות של עם ישראל והשמחה - שלושתם כרוכים ואחוזים זה בזה בקשר בל יינתק. זהו מעגל נפלא של שלמות. מעגל שבתוכו משולבים התשובה, ההיטהרות מהחטאים והאחדות. מעגל שבו צמודים טהרת המידות עם שמחת הלב, מעגל שנועד לקיים: "ושמחת בחגך".

בכל קהילה יהודית בעולם תפגוש ביום זה את ההמונים המתאחדים מסביב לשמחת התורה. רוקדים מעגלים מעגלים וספר התורה בתווך. רוקדים בבתי כנסיות, ואם צר המקום מהכיל את המתכנסים, רוקדים בחצרות בית התפילה, ולעתים זורמת ושוטפת השמחה גם את החוצות, את רשות הרבים.

גם בעבר האפל, בשעות מצוקה קשות ביותר, תחת יד נוגשים וסבל שלא יאמן, גם בתקופת אסון האסונות שניתך על עמנו לפני שלושה דורות, רקדו ושמחו עם ספר התורה. בספרי הזכרונות מהשואה מתואר כיצד חגגו חג זה בגיטאות, ביערות, ואפילו במחנות ההשמדה.

מה פשרה של שמחה זו המקיפה את כולם? שמחה שבה זקנים וצעירים חוברים יחדיו לחבוק את ספר התורה ולרקוד עמו ללא הפוגה במשך שעות ארוכות?

ידוע לכולנו כי ספר התורה הוא התשתית לחוקת האומה, המעצב הטמיר של נפש העם, והוא זה שהעניק לעם את טעם קיומו המופלא. דומה, כי הקשר הנפשי  לספר התורה, הסוחף ומלבב בו זמנית – מיוחד הוא ואין שני לו.

זהו חג הספונטאניות היהודית, פרץ של מעיין רגש נעלם, המפכה אי שם במעמקי נשמת העם. ההסבר למופע זה, החובק את נפש האומה, טמון במילה אחת: אהבה. וכך אמנם מצאנו בתלמוד: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" (שיר השירים ח') - "אהבה זו תורה" (מסכת סוטא כ"א).

מקורה של אהבה זו הוא לא בחשבון הקר, בניתוח הריאליסטי או בהסקת המסקנה ההגיונית. האהבה הינה הידיעה האינטואיטיבית הברורה הלוחשת בלב האדם את מילת הקסם: "זהו זה".

התורה היא, איפוא, היהודי עצמו. בלשון הנביאים ובלשון חז"ל הושוותה התורה ל"כלה". היא המרווה את צמאונו, היא השלמתו ההכרחית. עובדה זו אושרה עד ימינו אלה על ידי כל לומד תורה. היא מוכחת ברצונם של הלומדים שלא להתנתק מלימודה גם לאחר שעות לימוד ארוכות, או במסירות אליה גם בשעות מצוקה קשות - גם באפילת הגיטאות. לומדי התורה יודעים, חשים ומרגישים שהתורה היא עבורם הרבה מעבר לפרקים בעבר העם או לרשימת חוקים. הם יודעים כי היא החיים עצמם. לכן, פורצת האהבה מליבם והיא המולידה את השמחה.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: